מערבה של ירושלים, בשעת הראייה

הרגע המצויר: 28 דקות אחר שקיעת החמה בירושלים — «השעה הטובה» של המבחן המודרני, מקורבת.

דרום העולםאמצע מערבצפון העולם

הירח הזה יצא מן החלון המערבי המצויר כאן, והוא מסומן על שפתו: מקומו האמיתי רשום למעלה.

המבחן שבימינו

אין כאן סהר חדש לשאול עליו

מרחק השמש מן הירח 158°34′48″, הפרש הגובה 22°17′43″, הפרש האופק 160°35′1″

מֶרְחָק כָּפוּל של הלילה הזה נפל מחוץ לתחום שההלכה מודה בו (ט״ו:ב׳): אין זה ליל ראייה, והפרקים סוגרים את השאלה קודם שנשאלה — אין להם כאן פסק לחתום. השמים מצידם מראים ירח שאינו סהר חדש כלל, ואף המבחן שבימינו אינו נשאל עליו. הלילה אין השתיים שואלות שאלה אחת.

מקורב: נטיית הסהר המודרני נלקחת מהפרש הגובה והאופק שבין השמש ובין הירח, ולא מזווית המצב האמיתית; המסגרת מתוחה לרוחב ואינה שומרת על מידות הזוויות; והירח שמצד הפרקים ניצב לפי הלכת העדים, שהיא עצמה מוגדרת בהן כקירוב. מקורב: המבחן נחשב כאן מן המרכז ולא מעין הרואה, ורוחב הסהר נלקח בחצי־קוטר ממוצע — מדרגה הסמוכה לגבולה מורה ואינה פוסקת. החשבון מן המרכז נוטה לצד המקל כשיעור מדרגה אחת, ולפיכך מדרגה שסימן ~ לפניה עשויה להיות באמת המדרגה שתחתיה.

חזרה אל הלילה שבמחשבון